הדבר המפתיע ביותר שיכול לקרות כאשר מתכננים דברים לא שגרתיים, זה שהם אכן יקרו. אבל התוכנית עבדה כמו שעון, והיום ב-12:00 אספנו במקום המפגש את הקרוואן שהשכרנו ל-44 יום.

הוא קטן וישן בטירוף, וכשניסיתי ללמוד איך מתפעלים אותו, דוד לא הפסיק לשאול איפה החדר שלו. למזלנו המשכיר הציע לשמור לנו את המזוודות, ואחרי ששלחנו אותם איתו ריקות, היה לנו בדיוק מספיק מקום להכל.

הנסיעה בו נוחה, אבל צריך לעשות סוויץ׳ מנהיגה ברכב רגיל לנהיגה במשאית. היעד הראשון היה במחנה הכי קרוב שמצאתי, במרחק של 5 דקות נסיעה. השעות הראשונות שם עלו לי ב-2 מכות בראש ודם שמצאתי נוזל מהברך. ואחרי שלמדתי איך לזוז בקרוואן בלי להיפצע, התחילה הקלסטרופוביה והבחילה. 

הלילה הראשון לימד אותי שלמרות שהקרוואן מיועד רשמית ל-6, לא אמורים להיות או לישון בו יותר מ-4. לפנות בוקר גמרתי אומר לקנות אוהל בסניף דקטלון שנמצא מול ההמחנה, ולישון בחוץ לאלתר.

בבוקר קמנו סוף סוף לתוך המציאות לה חיכינו זמן רב.

משימה ראשונה—ארוחת בוקר. 

משם, שחייה בבריכה הקפואה. מצאנו חברה ראשונה לילדים, שידעה לדבר רק הולנדית. 

גילינו שהשכנים שלנו גם מהולנד ונחמדים, ויש להם ילד בן 2 שנראה בן 4, שהעסיק את שני ודוד. 

ארוחת צהריים. הולכים לחפש חיות. איתור מכונות הכביסה. 

בערב הלכתי לדטלון. גן עדן, ממנו חזרתי עם אוהל עם פתיחה מהירה, מזרון שטח, שק שינה של מלכים, כרית, ועוד כמה דברים שלא צריך אבל רציתי. 

למחרת מיכל כבר איתרה משפחה בריטית עם ילדה בגיל של מוריה, שמהר מאוד נהיו חברות.

הדבר הראשון שהיה ברור במציאות החדשה, היא שהמשפחה חייבת להיות בתיאום מלא. זה כבר לא עניין של מותרות, או של אידיאל, אלה של פיקוח נפש.

אם מישהו זורק את הגרב או המגבת שלו לא במקום, מתנהג בקוצר רוח ולא מקשיב, מהר מאוד דברים מתדרדרים לאנרכיה. אנחנו כל היום ביחד, במרחב מאוד קטן, במציאות משתנה. אין מקום לטעויות.

בבית אפשר להתנהג כמו בגדוד, או כמו ג׳ובניקים. אפשר להתעצל, להתבכיין, לעשות הצגות. כאן חייב לתפקד כמו סיירת. קונפליקטים בין ילדים, בין הורים, ובין הורים וילדים חייבים להיפטר באופן מיידי. אם למישהו קשה, צריך לעזור לו. המרחק לנפילה הוא מאוד קצר, ואין אופציה ליפול, או לפרוש.

למחרת המשכנו לחווה במרחק של 40 דקות. נסיעה ראשונה בקרוואן.

אין מקומות חנייה מסודרים, חיבור לחשמל או מים. אך אין באמת צורך בדברים האלה. המחיר ללילה הרבה יותר זול, והסביבה יותר נעימה.

 לכאורה מקום נפלא, אך הכימיה לא הייתה מעניינת, אז החלנו להמשיך הלאה למחרת.