נראה שזה היה היום לו חיכינו, 10 ימים אחרי הנחיתה על אדמת פורטוגל.
שיתוף פעולה מוצלח במשפחה. כימיה טובה עם השכנים. דברים נוחתים במקומם, ולראשונה בטיול—מצאתי קצת זמן ״לעבוד״ ולטפל בדברים אחרים, מה שמביא תקווה לנתיב בר קיימא בעתיד.
בצהריים מיכל יזמה פרוייקט אמנות גאוני של בניית בתי בובות מקרטונים שנתקענו איתם. זה העסיק את הילדים למשך 5 שעות.

בערב, אחרי יום חם, ירדו כמה טיפות. הילדים היו באקסטזה.

אחרי ארוחת הערב עשיתי טיול עם מוריה לראות את השקיעה. היא הייתה עסוקה בהכנת רקמה. אמרתי לה שאני מכור למגן אוזניים שלי, כי בלעדיו קר לי באוזניים. היא שאלה אם ההתמכרות לא מפריעה לי.
בערב היה לנו, להורים, לראשונה קצת זמן לנשום ולהוריד כוננות. אכלתי את הארוחה השישית שלי, והלכנו לישון, בנחת.
