בבוקר הודענו לילדים שאנחנו נוסעים לספרד.

״מה, מטוס?״, אמר ילד שרגיל למציאות של חיים בגטו ממנו אפשר רק מהאוויר.

שעה וחצי נסיעה וראינו שלט שנכנסנו להיספניה.

הגענו למחנה בדרום אנדלוסיה שהוא כפר נופש סטייל חוף ציבורי בכנרת, ולראשונה בטיול הרגשתי שאני בישראל. 

כולם היו ספרדים, ולא היו תיירים\זרים במקום, כמו בכל פינה בפורטוגל, אז אפשר היה לראות כמה הם דומים לישראלים. ובקטע מוזר כמעט כל אחד מהם היה נראה לנו דומה למישהו שאנחנו מכירים.  

תמיד התייחסתי בחשדנות לסיפור הזה של המוצא הספרדי של היהודים. כעת זה נראה ברור מאליו שלא רק שזה נכון, אלה שזה תקף לכל היהודים, מזרחים ואשכנזים כאחד. אולי הגענו מהרבה מקומות, ואולי אנחנו יהודים, אבל עכשיו זה ברור—כולנו פשוט היספנים.