חודש עבר מאז שהגענו, מאז שבת השחורה, מאז שהילדים התחילו בי״ס חדש, מאז שאני התחלתי עבודה חדשה.

אולי זה מקום רנדומלי בארה״ב, אבל הצלחנו להסתדר מהר, וכבר הכרנו מספיק חברים חדשים כדי להיות עמוסים לאורך השנה. בהתחשב בכך שארה״ב זה מקום בו רבים סובלים מבדידות, מצבנו טוב.

מיכל אירגנה אתמול קבלת שבת בבית כנסת, והמקום היה מלא באנשים לראשונה מזה כמה עשורים.

הצלחנו לקנות רכב, אחרי שבהתחלה אפילו לא הצלחנו להשכיר, כי לא היה לנו רשיון נהיגה מקומי.

לפי החדשות והרשתות, העולם שרוי בכאוס. אבל גם זה מתחיל לתפוס צורה.
כל דבר, הזוי ככל שיהיה, עובר בסוף נורמליזציה. גם אם לא לטובתנו.
כל מה שניתן לעשות זה לקרוא בין השורות, להסיק מסקנות, ולהמשיך הלאה בכיוון הנכון.
גם אם במקרים מסויימים זה דורש כח על אנושי.

ובינתיים אנחנו שמחים שמצאנו מקום טוב להתחבא בו עד הקיץ.