החיים הם לא משחק סכום אפס, כך אומרים.
אבל לפחות בקייפטאון, נראה שכמו בעליונים כך בתחתונים.
על כל בעל אחוזה, יש את זה שמופיע שרוע באמצע הרחוב בשעות הצהריים, ספק ישן ספק מת.
על כל פח המיועד לפינוי, יש את זה שמגיע מוקדם בבוקר לחטט ולמיין.

האוכלוסיות נפרדות, יחסי הגומלין פונקציונליים.
הפעם היחידה שיצרו איתי קשר הייתה כשקפצתי מעל גדר של גינת משחקים בלילה.
״נייס ג׳אמפ סיר״ סיננו 2 דמויות אפלות.

וכשיוצרים איתם קשר, הם מופתעים.
שמישהו הסתכל עליהם וטרח לעצור.
לתת זכות קדימה, לזרוק מטבע, ללמוד שירים וקסמים.

וזכור במיוחד מנקה שירותים אחד בשדה תעופה בג׳והנסבורג.
שביצע את תפקידו בצורה כה מושלמת, כאילו היה מנצח בתזמורת,
עד כדי העלאת קיטרוג כנגד כל שאר עובדי העולם,
אודות כמה גרועים הם.